#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מותר לאכול האתרוג 1) בא""י 2) בחו""ל?"	"1) הוקצה לכל ז' ימי הסוכות [אפי' אחר שנעשית מצותה (מ""ב ס""ק א')] אבל מותר בשמיני עצרת 2) אסור אפי' בשמיני עצרת משום ספיקא דיומא אבל מותר בשמחת תורה."	סימן תרסה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בא""י, למה לא אמרינן דאסור בשמיני עצרת משום מגו דאתקצאי בין השמשות 1) דמספק אסור בהנאה בין השמשות 2) דחזי בין השמשות לעשות מצותו?"	"1) הרא""ש (סוכה פ""ד) ותוס' (סוכה י' ע""ב) תרצו דלא אמרינן מגו דאתקצאי מחמת ספק יום שעבר (ב""י, מג""א ס""ק א', ביה""ל ד""ה אתרוג) 2) רש""י כתב דמיירי כשכבר קיים מצותו מבעוד יום, והר""ן תי' דאפי' אם לא קיים מצותו מ""מ אינו מחויב ליטול האתרוג בין השמשות בזה""ז משום ספק דרבנן לקולא (ב""י) [ותמה הא""ר א""כ אם הפריש אתרוג רק ליום ראשון יהא אסור ביום שני דהוי ספק דאורייתא לחומרא וא""כ למה אמרינן בסעי' ב' דמותר לאכול האתרוג למחר, ותי' רע""א דלא אמרינן מגו דאתקצאי במוקצה מחמת מצוה בימי חול דאינם אסורים אלא בשעה שהם מוקצים א""נ תירץ רע""א ע""פ הר""ן בשם הרא""ה דאם הפריש ז' אתרוגים הוי כאילו התנה דמותר לאחר שנעשה מצותו, וא""כ לדידן דקיי""ל כרב אסי דאסור כל היום מ""מ הוי כאילו התנה שיהא אסור עד סוף בין השמשות ולא יותר] "	סימן תרסה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בחו""ל, למה אסור בשמיני עצרת הרי אינו נוטל הלולב בשמיני עצרת?"	"1) הרא""ש תי' דאם יבא אליהו ויאמר דעברוהו אלול נמצאת דהיום שביעי ומש""ה נוהגין בו איסור (ב""י)<br>2) הר""ן תי' דאם מתירין לו ליהנות ממנו א""כ הוי כודאי שמיני ולא ישמע לנו לישב בסוכה (ב""י) [ואפשר דזהו נמי כוונת תוס' (מ""ו ע""ב) דכתבו דגזרינן אטו סוכה]"	סימן תרסה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביום ראשון קודם שנטלו למצותו?	"כתב הט""ז (ס""ק א') דאסור מיד [וכ""ת דכתב הגהות אשר""י דמותר ליהנות מהושענות קודם שנעשה מצותו משום הזמנה לאו מילתא היא תי' הט""ז היינו במחוסר מעשה אגד משא""כ באתרוג תכף מסיח דעת ממנו, וכ""ת דאמרינן לעיל (סי' תרל""ח סעי' א') דעד שלא ישב בסוכה לא נאסרה תי' הט""ז דהתם שאני שהיה ראוי לישיבה ולא ישב בה א""כ גילה דעתו שאינו רוצה בה באותה שעה], אכן כמה אחרונים (מאמר מרדכי, לבושי שרד) חולקים על הט""ז וס""ל דה""נ אמרינן הזמנה לאו מילתא ויש טעות סופר בהגהות אשר""י וצ""ל ""ולא אגבהיה"" ור""ל דאפי' לאחר שאגדיה אבל עדיין לא אגבהיה לא נאסרה דהזמנה לאו מילתא היא, וכן מבואר באור זרוע בפנים שהוא המקור של הגהות אשר""י (ביה""ל ד""ה שהרי) {וה""נ ש""מ דאזלינן בתר הספר המקורי ולא הספר המביאו, עי' מש""כ לעיל סי' קכ""ג סעי' ב'} [וע""ע בשע""ת (ס""ק ב') דהביא משכנה""ג דמקיל רק אם נפסל ג""כ קודם לכן, והערוה""ש (סעי' א') מחמיר לגמרי כהט""ז דאסור אפי' אם נפסל קודם שנטלו]"	סימן תרסה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפריש האתרוג רק ליום אחד?	"רק אסור לאותו יום עד הלילה (מ""ב ס""ק ג') {וכן מבואר מסעי' ב'}"	סימן תרסה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפסל האתרוג באמצע סוכות?	"הארחות חיים הביא מירושלמי דמותר בו ביום, והשיג עליו הב""י הרי קיי""ל דאתקצאי לכל היום, וביאר הט""ז (ס""ק ב') דהירושלמי עצמו ס""ל כריש לקיש דרק הוקצה למצותו ולפיכך ביום שביעי מותר לאחר שנעשה מצותו אבל אנן קיי""ל כר' יוחנן דאסור כל יום שביעי וה""נ אסור כל היום שנפסל, אבל י""ל בדעת הארחות חיים דהביא הירושלמי ללמד לנו דיהא מותר ביום שמיני דכל הטעם דמחמירים ביום שמיני הוי גזירה אטו סוכה (וכמ""ש הר""ן ותוס' למעלה) ואילו סוכה שנפלה בשביעי יש מקום להקל ליהנות ממנה בשמיני דלא היה שייך לישב בה בין השמשות וא""כ באתרוג נמי יהא מותר בשמיני, וכן פסק הט""ז [וכן משמע משע""ת (ס""ק ב.) בשם הגהות מנהגים, וכן נקט הערוה""ש (סעי' ב')], אכן הנתיב חיים הביא ראיה מגמ' דאפי' אם נפסל האתרוג עדיין אסור ביום שמיני, וכן החמיר הריטב""א (מ""ב ס""ק ד')"	סימן תרסה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בחו""ל, מה הדין אם חל שמיני עצרת בשבת?"	"הרבינו פרץ כתב דאסור ליהנות ממנו בשמחת תורה משום איסור הכנה, אכן השיג עליו הרא""ש דדוקא בביצה שלא היה בעולם שייך ביה הכנה [וכן פתילים דנעשה בו מעשה ע""י אדם] משא""כ במוקצה דאתרוג לא נעשה בו מעשה לא בידי אדם ולא בידי שמים רק ממילא ע""י הזמן ולא מקרי הכנה (שו""ע, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ה' - ו', שעה""צ ס""ק ב'), והכריע הא""ר דלעת הצורך יש להקל שרוב הפוסקים מתירו (שע""ת ס""ק ב., מ""ב שם)"	סימן תרסה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטלטל ההדס להריח בה בבין השמשות במוצאי הו""ר?"	"החזו""א (או""ח סי' מ""ט ס""ק י""ג) מסתפק בדבר, ופשוט לרשז""א דמותר (שש""כ פכ""ב הע' ס""ד), אבל אם עדיין לא קיים מצותו בהו""ר ורוצה ליטול הד' מינים לקיים בה מצותו כתבו הבכורי יעקב (סי' תרנ""ב ס""ק ב') והכה""ח (שם ס""ק ג') דהוי ספק מוקצה ואין ספק קיום מצוה דרבנן דוחה ספק מוקצה"	סימן תרסה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים?	"קיי""ל כרב אסי דאמרינן דכל אחד ואחד מוזמן ליום אחד ומותר לאוכלו בלילה (מ""ב ס""ק ז') [ולפי רב מותר לאוכלו לאלתר, וביאר הר""ן (ביצה ב' ע""א) בשם הרא""ה דהוי כאילו התנה בפירוש שאינו מקצהו אלא למצותו (ב""י, מג""א ס""ק ג')]"	סימן תרסה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבין השמשות?	"שיטת ריב""ב מסתפק אם מותר בין השמשות (מ""ב ס""ק ז') [ואפי' אם אסורה בין השמשות מותר בלילה דלא אמרינן מגו דאתקצאי מחמת ספק יום שעבר], והערוה""ש (סעי' ג') מחמיר בין השמשות"	סימן תרסה סעיף ב		
